נכנסתי למכון גמילה שבטיא עם נפש מרוסקת חסרת רוח חיים וחוסר רצון לחיות לא האמנתי בעצמי ולא האמנתי שאפשר לאהוב אותי.

שנאתי להרגיש ולהיזכר בטראומות אז הייתי מתנתקת בורחת לעולם משלי כזה שפחות מכאיב אבל מלא בדמעות.

האמת שהגעתי לפה הייתי בטוחה שאצא אחרי שבוע כי אני תמיד רגילה להרוס לעצמי, אבל אתם לא וויתרתם עליי והאמת שגם אני נלחמתי בעצמי כי הבנתי שהמקום הזה, הבית הזה שנקרא שבטיא, זה המקום היחידי שיכול להציל אותי ובתוך תוכי כן רציתי לחיות ולהאמין שיש לי בשביל מה שיש לי מקום בעולם המשוגע הזה.

אז לקח לי קצת זמן לבטוח בצוות ובקבוצה לדבר את מה שאני באמת מרגישה, אבל למדתי לבטוח והיום אני יודעת לדבר את הרגשות שלי לחוות מהתחלה את הטראומה ולהתמודד איתה לחבק את חן הילדה לסלוח לה להבין שהיא לא אשמה, לאהוב את עצמי להילחם על המקום שלי להרפות כשצריך לחזור בכל הכוח ולהתחיל מהתחלה

עברתי תהליך של עשר שנים בארבעה חודשים. כמו תינוק שלומד ללכת ככה למדתי להרגיש.

פתאום בלי סמים שמשנים את התודעה הכול נהייה עוצמתי, העצב מתעצם לכדי תחושה מוחשית, מחשבות בראש הופכות לקולות, הכעס על עצמי מתממש והצחוק גדל עד כאב.

למדתי לקבל שליטה על החיים שלי בצורה הכי בריאה לנרמל את המחשבות שלי ולהיות מאוזנת, לעשות פעולות ולשחרר לכוח עליון את התוצאה.

למדתי לזהות את התחושות שלי ולהבין מתי אני בחרדה, להתקלח 10 פעמים ביום גם אם זה עושה נשירה.

למדתי שלשתף את הכאב שלי נותן לי הקלה וכשאני מקשיבה לאחר אני מזדהה.

למדתי לתת באמת מהנשמה בלי לצפות לתמורה ולמדתי לאהוב את עצמי את העולם את החיים עצמם.

אני לא יודעת עד כמה השתנתי אבל אני מרגישה בחורה חדשה.

נכנסו בי כוחות להתחיל חיים משמעותיים כאלה שבהם אני אתן מעצמי לאנשים אחרים.

והכי חשוב אני רוצה להגיד תודה, הבית הזה שכולנו קוראים לו שבטיא הציל לי את החיים וכל אחד ואחד שנמצא פה הוא הבית הזה אתם כולכם הבית הזה.

אז אני רוצה להודות לכם מהנשמה

צוות מרכז גמילה שבטיא- ליאור, שירה, קארן, מיקי, גל, ואלינור כל אחד ואחד מכם בנה אותי בחזרה. עזרתם לי להפוך לגרסה הכי טובה של עצמי, לימדתם אותי מה זה לחיות ולאהוב את החיים הייתם לצידי ברגעים הכי נמוכים שלי חיבקתם ותמכתם בי לאורך כל הדרך.

שירה את לא וויתרת עליי למרות כל הצרות שעשיתי. שמת לי גבולות חיבקת אותי ואהבת אותי ללא תנאים.

כל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו ואת האמנת בי תמיד. זכיתי להכיר אותך, את תמיד תהיי חלק משמעותי בחיים שלי. את אישה מדהימה וכל כך יקרה לי, אני אוהבת אותך והאמת שאני כל כך יתגעגע לחיבוק שלך.

קארן השיחות איתך כל כך ייחסרו לי. את לימדת אותי להיפתח ולא לפחד להגיד את המחשבות שלי. עזרת לי לחזור להיות ילדה לרגע להבין מה קרה לי, להתאבל, לבכות, לסלוח ולגדול לבחורה שאני היום, עיצבת אותי מחדש. אני מודה לך על כל שיחת יעוץ על כל רגע של צחוק ועל המוטיבציה שהשרשת בי, תודה.

מיקי, אהה מיקי כמה בן אדם מצחיק אתה כל כך הרבה חוכמת חיים יש בך. אסירות תודה שיש אותך בחיים שלי. בזכותך אני מאמינה שזה אפשרי להיות נקיה ושמחה בו זמנית. אתה אחת מהמתנות שבדרך שלי אני רוצה גם להודות לך על התקופה שהתאבלתי על סבתא שלי, חיבקת אותי ולא עזבת אותי בלילה אתה נשמה גדולה מיקי ואני אוהבת אותך.

ליאור, הבית הזה שהקמת הוא לא סתם עוד מרכז גמילה. הוא אשכרה בית חם מלא באהבה ואמונה. אני לעולמים אהיה אסירת תודה לך שזכיתי לחוות את הבית המדהים הזה שהחזיר לי את החיים בחזרה, תודה.

אמא אבא ומשפחה יקרה שלי תודה שהאמנתם בי שהייתי מרוסקת תודה שאהבתם אותי כשהייתי בלתי נסבלת. תודה על כל שיחה בלילה על כל יעוץ ועל כל התמיכה. תודה שלא שחררתם ממני אפילו לשנייה.

אני לא אשכח כל אחד מכם שבא לבקר אותי בבית חולים שהייתי צל אדם עם ריח של מוות שניסיתי כל כך לוותר לעצמי אבל אתם דאגתם לבוא ולתת לי אהבה האמנתם בי תמיד אני מודה לכם מאוד ומבטיחה שמעכשיו אתן לכם רק נחת ושלווה.

אוהבת אתכם