טיפול פסיכדלי הוא טיפול פסיכותרפיה המבוסס על שיחה ומשלב שימוש בחומרים פסיכדליים כחלק מהתהליך התרפויטי. כיום ישנם מגוון חומרים משני תודעה הנמצאים בשימוש או נחקרים לצורך שימוש עבור מטרות טיפוליות במסגרות קליניות ושאינן קליניות. חלק מחומרים פסיכדליים אלו מופקים מצמחים, כגון פסילוסיבין, איבוגאין ואיוואסקה וחלק הינם תרכובות כימיות כגון קטמין, MDMA,  LSD . בעוד שהשימוש בחומרים משני תודעה במשך מאות שנים במסגרות דתיות וטיפוליות מוכר מאד בקרב קהילות ילידים בעולם הטיפול המערבי הקליני הוא דבר חדש יחסית. תהליכי לגליזציה של חומרים שונים, עלייה בשכיחות מצבים נפשיים מסוימים והפוגה במחקר הפסיכו פרמקולוגי, כל אלו תורמים לפופולאריות של טיפול פסיכדלי.

טיפול פסיכדלי – כל מה שחשוב לדעת

למה מיועד טיפול פסיכדלי?

בשנים האחרונות המחקר הקליני מתמקד במספר חומרים משני תודעה ובשימוש בהם לצרכים טיפוליים.

קטמין

 קטמין הוא החומר הנחקר ביותר בהקשר של טיפול בבריאות הנפש. מחקרים שונים הראו כי במינונים נמוכים הוא עשוי להיות יעיל כטיפול בעל השפעה קצרת טווח בדיכאון. עבור אנשים המתמודדים עם דיכאון חמור, מחקרים מצביעים על שיפור משמעותי לתקופה של בין 6-8 שבועות. ממצאים עלו הובילו לפיתוח תרופה בשם ספרבאטו לטיפול בדיכאון. תרופה זו המיוצרת כתרסיס לאף מכילה קטמין פעיל ומיועדת לטיפול בחרדות ודיכאון.

MDMA

ניסויים קליניים רבים בשלב 2 הבודקים את יעילות החומר מצביעים על כך שהחומר עשוי להיות יעיל לטיפול בסימפטומים של הפרעת פוסט טראומה עד 4 שנים. לאור ממצאים אלו הניסויים הקליניים עברו לשלב 3 והערכת החוקרים היא כי בשנים הקרובות ניתן יהיה לקבל את אישור ה-FDA.

פסילוסיבין

פסילוסיבין , התרכובת העיקרית בפטריות קסם הראה תוצאות חיוביות בטיפול במצבי דיכאון וחרדה אצל אנשים המתמודדים עם מחלות סופניות. חוקרים מומחים מעריכים כי פסילוסיבין עשוי לסייע גם בטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD), התמכרות ודיכאון עמיד לטיפול. עם זאת, מדובר בהשערות ויש צורך במחקר נוסף.

LSD

ה-LSD, חומר פסיכדלי עמיד לאורך זמן, נחשב לאב טיפוס של טיפול פסיכדלי. LSD  הוכח כמסייע בטיפול לחרדה ושימוש לרעה באלכוהול אצל אנשים המתמודדים עם מחלות סופניות.

טיפול פסיכדלי – האם ישנם סיכונים?

אנשי מקצוע מומחים בתחום בריאות הנפש מביעים דאגה לנוכח העלייה בשיעורי דיווח על טיפול עצמי בפסיכדליים. סקר הסמים העולמי שנערך בשנת 2020 הצביע על עלייה מדאיגה בשיעור האנשים שמדווחים על טיפול עצמי באמצעות חומרים פסיכדליים.  חששות אלו מבוססים על העובדה כי מרבית האנשים צורכים חומרים ללא פיקוח ובקרה. היעדר פיקוח ובקרה על אופן הייצור או השימוש עלול לגרום לנזקים רבים כגון:

• שימוש בחומרים מזוהמים או מסוכנים ושימוש בחומרים שאין למשתמש כל מושג מה הם באמת מכילים בפועל או המינונים של החומרים הפעילים.
• בהיבטים פיזיים למשל : MDMA עלול לגרום ללחץ דם גבוה לטווח קצר, האצה בקצב הלב ועלייה בחום גוף. מדובר בתופעות שלרוב חולפות לאחר השימוש עם זאת עלולות להיות, במקרים מסוימים, מסכנות חיים.

פסילוסיבין עלול אף הוא לגרום לעלייה בלחץ הדם באופן זמני ולכאבי ראש.

• כל החומרים הפסיכדלים עלולים לגרום לפסיכוזות אצל אנשים עם הפרעות פסיכוטיות ואף להתפרצויות פסיכוטיות בקרב אנשים ללא כל היסטוריה של הפרעות פסיכוטיות בכלל.
• סיכון נוסף בטיפול פסיכדלי, במיוחד ב-LSD, הוא של הפרעת תפיסה מתמשכת בשל הזיה. מדובר במצב נדיר הכולל פלשבאקים עזים והזיות. לדברי מומחים, מדובר בסיכון בעת שימוש לא מבוקר או מפוקח.
• ישנם כמה סיכונים הכרוכים בשימוש באיבואגין כגון הפרעות קצב קטלניות. לכן, השימוש בו מוגבל לניסויי תצפית בלבד המתמקדים בטיפול בהתמכרות לאופיואידים.

טיפול פסיכדלי בישראל

בשנים האחרונות מדינת ישראל משתתפת במספר מחקרים קליניים של פסיכותרפיה נתמכת חומרים פסיכדליים. המחקרים בהם מדינת ישראל לוקחת חלק הינם מחקרים הבודקים פסילוסיבין ו-MDMA.  בשנת 2019 משרד הבריאות אישר את השימוש ב-MDMA כטיפול חמלה עבור אנשים המתמודדים עם פוסט טראומה. בשנת 2020 משרד הבריאות אישר טיפול באסקטמין כטיפול חמלה עבור מטופלים המתמודדים עם דיכאון עמיד.

טיפול חמלה הוא שימוש בתכשיר רפואי שטרם קיבל אישור מהגופים הרלוונטיים המוסמכים. פעמים רבות מדובר בתרופות שלא עברו אפילו את שלב הניסוי הקליני. הטיפולים ניתנים ללא עלות עבור מטופלים המתמודדים עם מצבים כרוניים וסופניים.

לסיכום

השימוש בטיפול פסיכדלי עבור מצבים נפשיים עדיין נמצא במחקר. למרות שמדובר בחומרים שנמצאים בשימוש מזה מאות שנים בקרב שבטים וילידים, בעולם הטיפול המערבי זוהי תופעה חדשה. יש לקחת בחשבון שהשימוש המקורי בחומרים אלו בקרב חברות ילידיות נעשה בתוך הקשר תרבותי, חברתי ורוחני והוצאת השימוש בחומרים אלו מהקשרם המקורי עלול לייצר השלכות לא רצויות משמעותיות.

בישראל, טיפול פסיכדלי אינו חוקי ואינה מהווה שיטת טיפול מוכרת ומוסמכת.

הסיכונים הרבים הכרוכים בחומרים פסיכדליים מעורר דאגה בעיקר לנוכח העלייה בשיעורי השימוש העצמי והשימוש לרעה בחומרים אלו. ההבטחות הגדולות הגלומות בטיפול פסיכדלי עשויות להוות פיתוי עז לאנשים רבים המתמודדים עם מגוון מצבים נפשים. עם זאת, לשימוש עצמי ולא מבוקר בחומרים משני תודעה עלולים להיות השפעות מסכנות חיים ועלולות להחמיר את מצבו הנפשי של המשתמש באופן משמעותי ולעיתים בלתי הפיך.