גמילה מהתמכרויות

גמילה מהתמכרויות היא תהליך שבו אדם מפסיק להשתמש בחומר או בהתנהגות שהשתלטו על חייו, ולומד לחיות בלעדיהם. בשבטיא, מרכז גמילה פרטי מורשה, הגמילה נעשית בשהייה מלאה במרכז ובהשגחה רפואית, מהיום הראשון ועד החזרה לשגרה.

התמכרות אינה חולשה ואינה בחירה. היא משנה את המוח. עם הזמן נדרשת כמות גדולה יותר של החומר כדי להגיע לאותה תחושה, ודברים שפעם גרמו הנאה מפסיקים לספק אותה. כך מתאר זאת המכון הלאומי האמריקאי לחקר הסמים, וזו הסיבה שרצון טוב לבדו לא מספיק כדי לצאת מזה.

תהליך הגמילה בשבטיא

הגמילה בשבטיא נעשית בשלושה שלבים. השלב הראשון הוא גמילה פיזית ואיזון, בהשגחה רפואית, ובמקביל נבנה האמון עם הצוות ומתחילה העבודה הטיפולית ורכישת הכלים הראשונים להתמודדות. השלב השני הוא ליבת ההחלמה, טיפול בשורש ההתמכרות, בשיחות פרטניות ובקבוצות טיפוליות, עבודה על טראומה וכאב נפשי, ויציאות מבוקרות ראשונות. בשלב השלישי מתבססים בדרך החדשה, מרחיבים את היציאות העצמאיות, עובדים על שיקום הקשרים המשפחתיים ובונים תוכנית המשך.

התוכנית כולה נמשכת בדרך כלל כחצי שנה, לפי הקצב והמצב של כל מטופל. את הצד הרפואי מוביל ד"ר איגור גורז'לצן, פסיכיאטר ונרקולוג, ולצדו צוות טיפולי שמלווה את המטופל לאורך כל הדרך. הטיפול דיסקרטי לחלוטין. מי שמסיים את התוכנית ממשיך לתוכנית ליווי הבוגרים, כדי שהשינוי יחזיק גם בבית.

למה גמילה במסגרת של שהייה מלאה

מסגרת של שהייה מלאה נותנת לגמילה את מה שקשה להשיג בחוץ, השגחה רפואית בימים הראשונים, מרחק מהסביבה שבה השימוש התרחש, וזמן רצוף לעבודה טיפולית. תסמיני הגמילה הגופניים והנפשיים נבדקים ומטופלים במקום, והאדם לא נשאר אתם לבד.

גם משך הטיפול חשוב. לפי עקרונות הטיפול של המכון הלאומי האמריקאי לחקר הסמים, המחקר מראה באופן חד-משמעי שתוצאות טובות תלויות במשך טיפול מספק. רוב המכורים זקוקים לפחות לשלושה חודשי טיפול, והתוצאות הטובות ביותר מושגות במשכים ארוכים יותר. זו הסיבה שהתוכנית בשבטיא נמשכת כחצי שנה.

שבטיא פועל ברישיון מוסד משולב לטיפול במשתמשים בסמים מטעם משרד הבריאות ומשרד הרווחה. המימון פרטי, ולזכאים דרך אגף השיקום במשרד הביטחון. עוד על הגישה הטיפולית שלנו בעמוד טיפול בהתמכרויות בשבטיא.

ממה נגמלים בשבטיא?

בשבטיא מטפלים בהתמכרות לסמים, לאלכוהול, לתרופות מרשם ולמשככי כאבים, וגם בהתמכרויות התנהגותיות כמו הימורים. התהליך דומה בכולן, אבל השלב הגופני והסיכונים שבו שונים מחומר לחומר, ולכן לכל סוג התמכרות יש עמוד משלו, שמופיע ברשימה בהמשך העמוד.

איך מזהים התמכרות?

סימן ההיכר של התמכרות הוא המשך השימוש למרות הנזק. הכמות עולה, הניסיונות להפסיק נכשלים, ושעות רבות ביום סובבות סביב ההשגה, השימוש וההתאוששות. לצד זה מופיעים שינויים שהסביבה רואה לפני האדם עצמו, הזנחה של עבודה ולימודים, הסתגרות, שקרים על כסף ועל זמן, ושינויים במצב הרוח ובשינה.

הרבה פעמים הפנייה הראשונה מגיעה מהמשפחה, לא מהאדם עצמו. אם אתם מזהים את הסימנים האלה אצל מישהו קרוב, המדריך למשפחות מסביר מה אפשר לעשות, גם כשהוא עדיין לא מוכן לשמוע.

הגורמים להתמכרות

גורמים נפשיים להתמכרות

נפשיים

גורמים נפשיים עומדים בבסיס רבות מההתמכרויות. טראומות מהעבר, דיכאון, חרדה או קשיים רגשיים עמוקים מובילים אנשים לחפש הקלה בחומרים ממכרים או בהתנהגויות ממכרות. פעמים רבות, השימוש מתחיל כניסיון להקל על כאב נפשי עמוק.

גורמים גנטיים להתמכרות

גנטיים

לגורמים גנטיים יש תפקיד משמעותי. לפי המכון הלאומי האמריקאי לחקר הסמים, הגנים, יחד עם השפעת הסביבה עליהם, אחראים לכ-40 עד 60 אחוזים מהסיכון להתמכרות. מי שבמשפחתו הייתה התמכרות נמצא בסיכון גבוה יותר, ובמקרים רבים ההתמכרות קשורה גם לקשיים רגשיים, ולכן הטיפול מתייחס גם אליהם.

גורמים חברתיים להתמכרות

חברתיים

הסביבה החברתית מהווה גורם מכריע בהתפתחות התמכרות. לחץ חברתי, חברים המשתמשים בחומרים ממכרים, או סביבה שבה התנהגויות ממכרות נתפסות כנורמטיביות, מגבירים משמעותית את הסיכון להתמכרות.

מאפייני אישיות המובילים להתמכרות

אישיות

מאפייני אישיות מסוימים, כמו נטייה להתנהגות אימפולסיבית, חיפוש ריגושים או קושי בוויסות רגשי, עלולים להגביר את הסיכון להתמכרות. אנשים עם דפוסי התמודדות לא יעילים נוטים יותר לפנות לחומרים ממכרים כפתרון זמני למצוקותיהם.

שאלות ותשובות על גמילה מהתמכרויות

מכירים אדם שחשוב לכם?

פנו אלינו לייעוץ דיסקרטי ואישי. נשמח לענות על כל שאלה.

מתעניין/ת בנושא מסוים?
חיפוש