טיפול בהתמכרות מתחיל בגמילה גופנית, אבל עיקר העבודה מגיע אחריה, בטיפול רגשי שבונה דרך חיים בלי החומר. בישראל הטיפול מתחלק בין כמה גופים ציבוריים ומרכזים פרטיים, ולכן קשה לדעת מאיפה להתחיל. ריכזנו כאן לאן אפשר לפנות ואיך בוחרים מסגרת שמתאימה לכם.
לאן פונים בישראל?
יש כמה כתובות, וכל אחת נותנת חלק אחר מהטיפול.
המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית היא הכתובת לטיפול הרגשי והחברתי. ברשויות רבות פועלת יחידה לטיפול בנפגעי התמכרויות, שמקבלת מגיל 18, מאבחנת, בונה תוכנית טיפול אישית ומפנה למסגרות נוספות לפי הצורך. אפשר לפנות אליה ישירות. מידע על המסגרות נמצא באתר השירות לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה.
משרד הבריאות אחראי על הגמילה הגופנית. אשפוזית היא יחידה רפואית שבה עוברים את ימי הגמילה הראשונים בהשגחה, כשלב ראשון לפני טיפול המשך. פרטים על המסגרות נמצאים בעמוד הטיפול בהתמכרויות של משרד הבריאות.
קופות החולים נותנות טיפול בהתמכרויות במסגרת שירותי בריאות הנפש. מה שזמין משתנה בין הקופות ובין האזורים, ולכן כדאי לברר ישירות בקופה שלכם.
מרכזים פרטיים לטיפול בהתמכרויות פועלים ברישיון, ופונים אליהם ישירות בלי הפניה. בדרך כלל הם מציעים שהייה מלאה, שבה הגמילה הגופנית והטיפול נעשים באותו מקום.
מי שרוצה לראות את כל הזכויות במקום אחד ימצא אותן בפורטל נפגעי התמכרויות של כל זכות.
אילו מסגרות טיפול יש?
המסגרות נבדלות באינטנסיביות הטיפולית שהן מציעות, מטיפול שבו ממשיכים לגור בבית ועד שהייה מלאה במקום הטיפול.
טיפול בקהילה מתקיים ביחידה של הרשות או במרפאה, בפגישות פרטניות וקבוצתיות, בזמן שממשיכים בשגרה. הוא מתאים כשיש יציבות בבית וכשאין צורך בגמילה גופנית בהשגחה.
מרכז יום נותן מסגרת של כמה שעות בכל יום, ובערב חוזרים הביתה. בדרך כלל מגיעים אליו דרך המחלקה לשירותים חברתיים.
אשפוזית לגמילה גופנית היא שלב קצר, של שבועות ספורים, שבו הגוף נגמל מהחומר בהשגחה רפואית. היא לא מחליפה טיפול, ומי שמסיים אותה צריך מסגרת המשך.
שהייה מלאה היא המסגרת האינטנסיבית ביותר. קהילות טיפוליות ציבוריות מקבלות בדרך כלל אחרי גמילה גופנית, והשהות בהן ארוכה. במרכז פרטי הגמילה הגופנית והטיפול נעשים באותו מקום, ברצף אחד.
המעבר בין המסגרות הוא נקודה רגישה. גמילה באשפוז בלי טיפול המשך אינה יעילה, ולכן כדאי לתכנן את ההמשך עוד לפני שמתחילים.
מי מממן את הטיפול?
במסגרות הציבוריות הטיפול ממומן ברובו, ובחלקן יש השתתפות עצמית. את הפרטים העדכניים כדאי לבדוק מול הגוף המטפל.
מרכז פרטי ממומן בדרך כלל בתשלום פרטי, ויש מקרים שבהם המדינה מממנת. בשבטיא אפשר להגיע בתשלום פרטי, ויש שני מסלולי מימון נוספים. מי שמוכר באגף השיקום במשרד הביטחון יכול לקבל מימון דרך האגף, ומי שמוכר כנפגע פעולות איבה יכול לקבל מימון דרך ביטוח לאומי.
איך בוחרים מסגרת?
מסגרת בוחרים לפי מה שהאדם צריך, ולא תמיד לפי מושא ההתמכרות. הקריטריונים של האגודה האמריקאית לרפואת התמכרויות (ASAM) משמשים אנשי מקצוע כדי להתאים מסגרת למטופל. הם בוחנים שישה תחומים בחייו, ומחפשים את המסגרת הכי פחות אינטנסיבית שעדיין בטוחה ויעילה עבורו.
השאלה הראשונה היא הגוף. האם הפסקה פתאומית עלולה להיות מסוכנת, וצריך גמילה בהשגחה רפואית? אחריה בא המצב הנפשי, ומידת הרצון לשינוי. ולבסוף הסביבה. יש בבית תמיכה, או שהחומר והאנשים שסביבו נמצאים בכל פינה?
כשהסביבה מושכת חזרה לשימוש, או כשכמה התחלות כבר נגמרו בחזרה לשימוש, שהייה מלאה נותנת מרחק ומסגרת יציבה לתקופה שבה הכי קשה.
מה כולל טיפול טוב?
טיפול טוב מותאם לאדם ונמשך מספיק זמן. המכון הלאומי האמריקאי לחקר הסמים (NIDA) מתאר התמכרות כהפרעה כרונית שאפשר לטפל בה ולהחלים ממנה. בעקרונות הטיפול שלו הוא קובע שאין טיפול אחד שמתאים לכולם, ושטיפול טוב מתייחס לחייו של האדם ולא רק לשימוש.
מעבר לגמילה הגופנית, טיפול טוב כולל טיפול פרטני וקבוצתי, עבודה עם המשפחה ותוכנית למניעת הישנות. גם מעידה אחרי טיפול לא אומרת שהטיפול נכשל. היא סימן שצריך לחזק אותו או לשנות אותו.
טיפול בהתמכרויות בשבטיא
שבטיא הוא מרכז גמילה פרטי בשהייה מלאה למבוגרים מגיל 18, מורשה על ידי משרד הבריאות ומשרד הרווחה. המטופלים חיים במרכז לאורך כל התוכנית, שנמשכת כחצי שנה. הגמילה הגופנית והטיפול נעשים באותו מקום ועם אותו צוות, וכך אין מעבר בין מסגרות בתקופה הכי שבירה.
התוכנית בנויה בשלושה שלבים, מהגמילה הגופנית בליווי ד"ר איגור גורז'לצן, נרקולוג ופסיכיאטר, ועד הכנה לחזרה הביתה עם תוכנית אישית למניעת הישנות. פירוט לפי סוג ההתמכרות נמצא בעמוד גמילה מהתמכרויות.
לבני משפחה שמחפשים איך לעזור, כתבנו מדריך למשפחות של מכורים.