החיים בשבטיא
בשבטיא לא מגיעים רק לטיפול, מגיעים לבית. היום כאן בנוי סביב הקבוצות, ובין לבין יש ארוחות משותפות, תנועה, עשייה, ורגעים שקטים. ביחד הם יוצרים שגרה בטוחה שבה אפשר להפסיק לשרוד ולהתחיל להחלים. המסגרת הזו היא חלק מתוכנית הגמילה בשלושה שלבים, והיא מותאמת לכל מטופל ומתעדכנת לאורך הדרך.
יום שנפתח ונסגר ביחד
כל בוקר מתחיל בקבוצה. מתאמים את היום, בודקים איך כל אחד קם, ומה הוא לוקח איתו. וכל ערב נגמר בקבוצת סיכום, שבה עוצרים, מסתכלים על מה שהיה, ונפרדים לפני הלילה. בין שני הרגעים האלה עובר יום מלא, אבל אף אחד לא עובר אותו לבד.
הקבוצות, הלב של הטיפול
רוב העבודה הטיפולית בשבטיא נעשית בקבוצות טיפוליות, וזה לא מקרי. ההתמכרות מבודדת, והקבוצה מחזירה את האדם לקשר. לשמוע אחרים שעוברים דברים דומים, להיות כנים מולם, ולגלות שאפשר להישען.
הנושאים מתחלפים לאורך השבוע, ביניהם מטרות ויעדים, יחסים, דפוסים שמעכבים אותנו, האנשים, המקומות והדברים שמחזירים לשימוש, ומה זה בכלל לחיות נקי. לצדם יש קבוצות 12 הצעדים ומפגשי NA, שמחברים את המטופלים לקהילת ההחלמה שתחכה להם גם בחוץ. כל זה קורה לצד מפגשים אישיים קבועים עם המטפלים, עם הפסיכיאטר ועם מדריך החלמה צמוד.
למצוא את השקט
רבים מהמגיעים לשבטיא נושאים איתם טראומה, ולחלקם יש הפרעת דחק פוסט טראומטית. מי שחווה טראומה חי לא פעם בדריכות מתמדת. הגוף מגיב כאילו הסכנה עדיין כאן, השינה נקטעת, וזיכרונות מציפים בלי הודעה מוקדמת. במצב כזה, החומר הממכר הופך לדרך המהירה להשקיט את כל זה. הקשר הזה בין טראומה להתמכרות הוא אחד הדברים שאנחנו פוגשים הכי הרבה.
כשמפסיקים את השימוש, הדריכות חוזרת, לפעמים בעוצמה רבה יותר, ועכשיו בלי המפלט. לכן אי אפשר לקפוץ ישר לעבודה על הטראומה עצמה. קודם הגוף צריך ללמוד להירגע בדרכים אחרות, ורק כשיש קרקע יציבה אפשר להתחיל לעבד בטיפול.
חלק מהשבוע מוקדש לכלים האלה. כל המטופלים מתרגלים נשימות עם מטפל נשימות, כלי שנשאר זמין גם אחרי הטיפול, ברגע של לחץ, זיכרון מציף או דחף. במעגל הדיקור המטופלים מקבלים טיפול קבוצתי שקט, בישיבה משותפת. ובחדר הרך, עם שמיכות כובד ואביזרים חושיים, אפשר למצוא מקום שקט כשמשהו מציף.
אלה כלים משלימים לטיפול, לא תחליף לו, והם מתחברים לעבודה על קשב ונוכחות בתרגול המיינדפולנס.
גוף בתנועה
אימוני כושר בסטודיו מקצועי, קבוצות ריצה וטאי צ'י הם חלק קבוע מהשבוע. לא צריך להגיע בכושר, כל אחד מתחיל מהמקום שלו.
לתנועה יש בסיס מחקרי. סקירה של 22 ניסויים מבוקרים מצאה שפעילות גופנית סדירה קשורה לשיעורי התנזרות גבוהים יותר אצל אנשים בטיפול בהתמכרות. ומעבר למחקר, אימון מחזיר תחושה של הישג ושל שליטה בגוף, שני דברים שההתמכרות לוקחת. כאן הוא פוגש את העבודה של הפסיכותרפיה הגופנית.
צומחים ביחד
החצרות של שבטיא ירוקות, מלאות עציצים שמחכים למים, לאדמה ולתשומת לב. בקבוצת הגינון המטופלים דואגים להם יחד, בהנחיית מנחה. שותלים, מטפלים ומטפחים, ולאט לאט רואים איך משהו שטיפלו בו מתחיל לצמוח. תוך כדי העבודה המנחה מחבר את מה שקורה בגינה לתהליך ההחלמה, לפעמים דרך שיר ולפעמים פשוט בשיחה. יש בטיפול בצמח משהו שמלמד סבלנות, עקביות ואכפתיות, בדיוק מה שנדרש גם בדרך להחלמה.
מוצאים את המקצב
בקבוצת המוזיקה מנגנים ביחד, בהנחיית המטפל שמלווה גם את תרגול הנשימות. רוב הזמן הקבוצה מתנהלת כמעט בלי מילים. נותנים למוזיקה ולקצב לעשות את שלהם, ומה שקשה להגיד בשיחה מוצא לפעמים דרך אחרת החוצה. אחרי יום של קבוצות שמדברות, זה מקום שבו אפשר פשוט להיות יחד, להקשיב ולהשתלב. זה ממשיך קו שקיים בשבטיא גם בתרפיה באומנות, לתת לרגש מקום דרך עשייה.
הבית המשותף
גם הבית עצמו הוא חלק מהטיפול. אוכלים יחד, מדברים בערבים, ומתחלקים באחריות על המקום. לכל אחד יש תפקיד בתוכנית התפקודית, מהניקיון ועד הסדר היומי. כך מתרגלים את מה שההתמכרות שחקה, לקום בזמן, לעמוד בהתחייבות, לסמוך ולהיות אמין.
המטופלים לומדים הרבה זה מזה. מי שנמצא כבר כמה שבועות בתהליך רואה את עצמו בחדשים, והחדשים רואים בו שאפשר. הקשרים האלה, עם החיכוכים והתמיכה שבהם, הם מגרש אימונים לחיים שבחוץ. בשלב השלישי של התוכנית הדגש עובר להכנה לחזרה לקהילה. מתווספות יציאות הביתה, צעד אחר צעד, וקבוצת התעסוקה עוסקת בחזרה לעבודה ובבניית שגרה מקצועית. ומי שמסיים את הטיפול לא נשאר לבד. הוא יכול להמשיך בתוכנית הליווי לבוגרים.
חווה חקלאית
מדי כמה שבועות יוצאים מהמרכז ליום בחווה חקלאית חינוכית בניצנה, בלב המרחב הפתוח של הנגב. יש שם שדות, ריח של אדמה וחיות שמחכות למי שיגיע. המטופלים עובדים לצד צוות החווה, מאכילים, מטפלים בבעלי החיים ולוקחים חלק בעבודה החקלאית. כל פעילות שם בנויה כחוויה, כלמידה וכחלק מהטיפול. בעל חיים מגיב למי שמולו בלי שיפוטיות, ומי ששכח איך זה להיות אחראי על מישהו אחר מגלה שהוא עדיין יודע. היום בחווה שובר את השגרה של המסגרת, ומאפשר לתרגל התנהלות בעולם שבחוץ, במקום בטוח ומלווה.
רוצים לשמוע איך נראה השבוע בשבטיא? השאירו פרטים ונחזור אליכם.
