תחילת ההכרות שלי עם הסמים הייתה בגיל 18 כשלראשונה עישנתי גראס (מריחואנה, קנאביס, וויד, ירוק או איך שאתם לא קוראים לזה). בהתחלה השימוש / עישון לא היה כל כך תכוף ועישנתי רק בערב ולא בכל ערב אבל כבר מההתחלה זכורה לי תחושת הציפייה לרגע שבו אעשן וארגיש את הסוטול הכול היה “קול” ומגניב. צחקנו המון והרגשתי “אין”.

די מהר תכיפות העישונים שלי הלכה וגדלה. ומעישונים של פעם ב… עם החברה’ זה הפך לשימוש יום יומי והרבה פעמים מצאתי את עצמי מעשן גם לבד ובלי החברים.

אפילו שהחברים מסביבי החלו להירתע מהעישונים אני רק הגדלתי את הכמויות והתדירויות שבהן עישנתי עד שהגעתי למצב שבו לא רק שעישנתי בכל יום התחלתי לעשן מהבוקר ובמשך כל היום!

ככה מבלי לשים לב הפכתי משועבד לבאנג ולעישונים והבאנג הפך לחלק בלתי נפרד מהחיים שלי. הייתי לוקח אותו איתי לכל מקום אליו הלכתי. באופן כזה שרפתי לא מעט זמן מהחיים שלי, כסף ומערכות יחסים.

את כולם הקרבתי למען הבאנג והצורך האובססיבי שלי לעשן כל יום כל היום, עד שהחברה שלי נפרדה ממני. הפרידה הזו הייתה המשבר שגרם לי ליפול עמוק יותר לתוך ההתמכרות והתחלתי להשתמש בסמים נוספים מעבר לוויד. סמים כמו – אקסטזי, MDMA, חגיגת, קריסטל קוקאין ועוד… נכנסו לחיי.

ההתמכרות הלכה והחמירה הלכה וחיזקה את אחיזתה בחיים שלי, למרות שהמחשבה “מחר אני מפסיק, מחר אני נגמל מההתמכרות הזו” התרוצצה בראשי כל הזמן.

בגיל 28 התחתנתי. הקושי לשלב את העישונים והסמים שצרכתי עם חיי נישואים היה גדול מאוד והקשה עליי להמשיך להשתמש ב”שקט”. היה לי מאוד קשה להמשיך להשתמש ולהסתיר את השימוש שלי מאשתי מצד אחד, מצד שני הייתי חייב “סוטול” הייתי חייב להמשיך ולהשתמש איכשהו. כך הגעתי לאלכוהול. האלכוהול, לכאורה לגיטימי. היה לי קל יחסית להסוות את ההתמכרות ולשדר “עסקים כרגיל”.

תהליך ההתמכרות שלי לאלכוהול

האלכוהול נכנס לחיים שלי בגדול והפך להיות כל עולמי והמרכז של חיי. השילוב של אלכוהול עם קריסטל ( קוקאין ) היה שילוב “מנצח”. שילוב שתפס אותי בצורה כל כך טוטאלית וכל כך עוצמתית. ההתמכרות הפכה לאובססיה כל כך אכזרית שאפילו ההורות לילדה המתוקה שנולדה לנו לא גרמה לי להתפקח. לא אשתי, לא הילדה, לא חיי המשפחה, לא הנזק שעשיתי במו ידיי וראיתי לנגד עיניי יום יום, שום דבר מהדברים הללו לא גרם לי להפסיק את השימוש. לעצור את ההתמכרות ולהיגמל.

הרסתי את הכול. הרסתי את המשפחה שלי. שאבתי את כולם לתוך הסיוט שבניתי במו ידיי. מנעתי מאשתי ומהילדה את עצמי, את האהבה שלי, את תשומת הלב שלי. מנעתי מהן פרנסה וחיים נורמליים הכנסתי את עצמי ואת יקיריי לחובות גדולים, גרמתי לכולם סבל שלא יתואר והכל בשביל להמשיך ולהשתמש. אני במו ידיי הרסתי לכולם ולעצמי את החיים עד שעזבו אותי כולם. המשפחה היקרה לי כל כך הפנתה לי עורף, אשתי עזבה ולקחה ( בצדק מוחלט ) את ילדתי האהובה איתה. נשארתי לבד !

לבד, ההתמכרות שלי עוד החמירה יותר. הרגשתי שכבר “אין לי יותר מה להפסיד”, התפללתי לאלוהים שיגאל אותי מייסורי וייקח אותי מהעולם הזה. אבל לאלוהים היו כנראה תכניות אחרות בשבילי.

בגיל 32 קיבלתי החלטה ונכנסתי למרכז גמילה שבטיא, מאז ועד היום עם המון אסירות תודה אני נקי וחופשי מהתמכרות. רק להיום, אני נקי וחופשי מההתמכרות, 10 ימים 3 חודשים ו-3 שנים. אני ואשתי חזרנו לחיות יחד, נולד לי בן מקסים לפני 9 חודשים וקיבלתי את הילדים שלי, את המשפחה שלי, את החיים שלי בחזרה.