טיפול בהתמכרויות

כיום, עם עליה המתמדת בארץ ובעולם בשימוש בחומרים פסיכו אקטיביים, ניתן לדבר על התפתחות מגוון שיטות טיפול בהתמכרויות, הן טיפולים תרופתיים והן טיפולים פסיכולוגיים ופסיכו-חינוכיים. שיטות טיפול שונות משקפות תפיסות שונות לגבי התמכרות, גמילה והחלמה. האם התמכרות היא מחלה? דפוס התנהגות נרכש? מעידה על חולשה נפשית? האם ניתן לרפא התמכרות או האם מחלימים ממנה? מה המטרה ואיך מוגדרת הצלחה של גמילה? שאלות אלו מהוות את הבסיס לבניית תוכניות התערבות. לאורך השנים ניתן לראות התפתחויות מחקריות וטיפוליות המבטאות את הידע הנלמד לגבי התמכרויות והטיפול בהם והיום, האפשרויות רבות ומגוונות בפני אדם הרוצה לעבור תהליך גמילה משמעותי.

ובכל זאת,  מהמגוון העצום שיש, ישנן שיטות טיפול שהוכחו כיעילות יותר לטווח הארוך מן האחרות וכאן נציג את המודל הטיפולי הבין אישי, מודל שהוכח כיעיל וכבסיס נכון לבניית שיטת טיפול.

מודלים של טיפול בהתמכרויות

המודל הטיפולי הבין אישי

מודל זה משלב בתוכו מספר שיטות טיפול שהוכחו כיעילות בטיפול בהתמכרויות כאשר במידת הצורך הוא משולב עם טיפול רפואי ותרופתי.

הגישה הבין אישית – גישה זו מציבה במרכזה את הקשר הנוצר בין המטפל למטופל ורואה את הקשר הנוצר ביניהם ככלי טיפול המאפשר למטופל לעשות שינויים רגשיים והתנהגותיים. גישה זו מציעה טיפול הכולל שיחות פרטניות בהן ניתן לעלות, לעבד ולטפל בתכנים שונים הקשורים בהתמכרות על ידי התבוננות פנימית בקשיים רגשים והעלאת המודעות. לקשר בין המטפל למטופל , חשיבות רבה. קשר מיטיב ותומך יסייע לאדם להיות בתוך התהליך עם הקשיים הכרוכים בו, מספק למטופל דמות משמעותית הרואה אותו כפי שהוא, ללא שיפוטיות ובאמפטיה ובעיקר מרחב לחוויה של ריפוי, שינוי ולא של שחזור.

ניתן לדמות קשר טיפולי מיטיב לקרקע, אדמה, בסיס איתן ממנה יכול המטופל לצמוח, להעז ולנסות.

הגישה המוטיבציונית – גישה זו עוד לפני היותה כלי לבירור והגברת מוטיבציה ,הינה קודם כל דרך להיות עם האדם היכן שהוא נמצא תוך קבלה מוחלטת של מי שהוא, מהן מטרותיו האישיות ומהן מניעיו האישיים. בבסיס גישה זו עומדת התפיסה כי בכל מפגש טיפולי או תהליך שינוי ישנם שתי מומחים,  האדם ואיש המקצוע. האדם הוא מומחה למצבו הפרטי , יכולותיו, קשיים, משאבים העומדים לרשותו ועוד ואיש המקצוע הינו המומחה להתמכרויות.

גישה זו למעשה מציבה את האמביוולנטיות במרכז תהליך השינוי ומבקשת לדבר “שפה של שינוי”. בהתמכרות, כמו בהרגלים רבים אחרים, ישנה אמביוולנטיות, מחירים לעומת תועלות, נזקים לעומת רווחים. מכור הפונה לטיפול בהתמכרויות הינו אדם המבקש, אולי באופן לא מודע, להציף את השיח הפנימי המתחולל בתוכו, שיח בעד ונגד שינוי. גישה זו תזמין את המכור להעמיק ולברר את סיפור התמכרותו תוך שימת לב לתנועה המנוגדת ולחזק את הקול בעד השינוי.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי – טיפול בגישה מכוון לזיהוי דפוסי חשיבה וטריגרים העומדים בבסיס ההתמכרות ופיתוח כלים ואסטרטגיות להתמודדות ובכך להגביר את תחושת המסוגלות והיכולת. פעמים רבות ישנן תפיסות יסוד שליליות העומדות בבסיס התמכרות וההתמכרות אמורה באופן מוצהר או לא לספק מענה  לכך אך במקום זאת רק מגבירה זאת ויוצרת מעגל שלילי. גישה זו שואפת לשבור את המעגל על ידי זיהוי וניתוח מעמיק של תפיסות יסוד אלו, הצעה של תפיסות אלטרנטיביות, תרגול משותף של אסטרטגיות התמודדות ובניית כישורים לשימור השינוי. המיוחד בגישה זו הינה ההתבוננות על התהליך המלא של שינוי, החל מהרגע בו ישנה המחשבה על רצון או צורך בשינוי ועד למעידה או נסיגה העשויה להתרחש לאורך תהליך השינוי.

טיפול בהתמכרויות – סיכום

הרצון להיגמל הינו הצעד הראשון בתהליך השינוי הכרוך בגמילה. כאמור, ישנן שיטות טיפול רבות והמחקר אודותיהן נמצא בעיצומו. לעיתים, מגוון האפשרויות השונות לגמילה מסמים עשוי להיות מציף ומבלבל. אם אתם שם, תוהים מה נכון עבורכם, מתלבטים ומהססים, זכרו כי לקשר שלכם עם אנשי המקצוע משמעות מיוחדת.  זהו הקשר המאפשר לכם להעז להיחשף גם בתקווה, בציפייה וגם בחשש ובאכזבה, להעז לגעת בכאב הקיים בהתמכרות לתרופות , בכאב שמניע את התמכרות אבל בעיקר זהו הקשר שיאפשר להחזיק את הכול יחד ולדעת שזה אפשרי.

התמכרות היא תהליך שבו שימוש בחומר או התנהגות במטרה לייצר עונג או למנוע סבל, הופכים להיות בלתי נשלטים וזאת על אף פגיעתם המשמעותית בתחומי חיים רבים. ישנם הסברים רבים מדוע אדם מתמכר, החל ממבנה אישיות, גנטיקה, דרך סיבות פסיכולוגיות ועד להסברים סוציולוגים הקשורים בתקופה ובסביבה.  כיום, לנוכח התפרצות נגיף הקורונה, חלה עליה הן בשימוש לרעה והן בסוגי התמכרויות.  שימוש בחומרים משני תודעה מאז התפרצות מגפת הקורונה הינה דוגמא לשימוש לרעה כניסיון להתמודד עם מצבי לחץ וחרדה מתמשכים. עם זאת, ניתן לומר כי ישנה עלייה קבועה הן בשיעור המתמכרים והן בסוגי ההתמכרויות בכלל בעולם כולו במשך העשורים האחרונים גם ללא קשר למגפת הקורונה.

התמכרות לחומרים לעומת התמכרות התנהגותית

הספרות המחקרית העוסקת בנושא מציעה חלוקה בסיסית של ההתמכרויות, לחומרים ולהתנהגות.  המאפיין המרכזי המבדיל בין שתי ההתמכרויות הינו ששימוש לרעה בחומרים כולל תלות פיזיולוגית ותסמונת גמילה.

1. התמכרויות לחומרים

– מדובר בבעיה כלל עולמית אשר נמצאת בעליה מתמדת. ההיצע הרחב, זמינותם ונגישותם של מרבית החומרים, הופכים את התופעה לרחבת היקף ומשמעותית.  לרוב מדובר בחומרים פסיכואקטיביים, בשימוש שלא בפיקוח רפואי ובמעבר משימוש מזדמן לשימוש לרעה. ההשפעות המיידיות של חומרים אלו הן לרוב חיוביות, הן מגבירות תחושות של הנאה, הקלה ורווחה ובכך מייצרות את הדחף לצריכה חוזרת. מעניין לראות כי ישנה נטייה להבחנה בין שימוש לרעה באלכוהול לעומת שימוש לרעה בשאר החומרים, הדבר קשור בכך שצריכת אלכוהול הינה חוקית ומותרת (למרות ההגבלות המעטות) בעוד שכל התמכרויות לחומרים שונים, לרבות אלכוהול, גורמות לפגיעה משמעותית בתחומי חיים רבים.

בין שימוש מזדמן להתמכרות– כיום, בחברות שונות ובתקופות שונות, ישנה לגיטימציה חברתית משתנה או לחץ לשימוש בחומרים. פעמים רבות נראה תהליך הדרגתי בו שימוש מזדמן הופך עם הזמן לשימוש לרעה. כיצד נבדיל בין בחירה מודעת ונשלטת לצרוך חומרים מסיבה כלשהי ולמטרה מסוימת ולגיטימית, לשימוש לרעה בחומרים?

• -צורך בהגברת תדירות ומינונים עקב פיתוח סבילות לחומר.
• -תסמונת גמילה בעת הפסקת השימוש.
• -ניסיונות כושלים לווסת את צריכת החומר .
• -הקדשת משאבים רבים להשגת החומר, כסף, זמן ועוד.
• -ויתור על פעילויות חברתיות עקב השימוש.
• -המשך שימוש למרות הנזקים אשר נגרמים כתוצאה מהשימוש.

2. התמכרויות התנהגותיות

– לאנשים יש מגוון רחב של התנהגויות בשגרת החיים שלהם. לרוב, התנהגות האדם מכוונת באופן מודע, להגדלת העונג מניעת סבל הן בטווח הקרוב והן בטווח הרחוק. עם זאת, לעיתים בן אדם יתנהג באופן בו התנהגותו משפיעה לרעה באופן משמעותי על היבטים רבים בחייו וללא יכולת להפסיק התנהגות זו.  פעמים רבות התנהגות המתוארת כהתמכרות הינה התנהגות מקובלת חברתית והגבול המפריד בין התנהגות מהנה ושאינה מזיקה לכזו הפוגעת באדם,  הינה מידת השליטה של האדם בהתנהגותו.

כיום ניתן לדבר על מגוון רחב של התמכרויות התנהגותיות: הימורים, קלפטומניה, פגיעה עצמית, מין, אינטרנט וקניות ועוד.  בדומה לשימוש לרעה בחומרים פסיכואקטיביים, גם  כאן ניתן להצביע על תהליך דומה,  ישנו דחף ותשוקה בלתי נשלטים, התנהגות, פורקן ותחושת הנאה ועונג. עם זאת, ככל שתדירות ההתנהגות גוברת, מידת העונג המגיעה בעקבותיה, הולכת ופוחתת.

בין התנהגות חוזרת להתמכרות – כאמור, ההתנהגויות המתוארות הינן התנהגויות משותפות למרבית האנשים. מתי התנהגות שגרתית ומיטיבה הופכת להתנהגות מזיקה ופוגענית?

• האדם נאבק בהשלכות השונות של חוסר יכולתו להפסיק עם התנהגותו.
• ההתנהגות פוגעת במערכות היחסים השונות של  אדם.
• התנהגות גוררת פגיעות נוספות הקשורות באופן ישיר להתנהגות הפוגענית (לדוגמא פגיעה כלכלית קשה עקב הימורים בלתי נשלטים)
• האדם אינו מסוגל להפסיק בהתנהגותו.

ולסיכום

יחד עם חלוקה ראשונית זו, פעמים רבות ניתן לראות תחלואה כפולה, שילוב של התמכרות לחומרים יחד עם התמכרות התנהגותית. לעיתים קל יותר לזהות שימוש לרעה בחומרים מאשר התמכרות התנהגותית מאחר והתנהגויות רבות הינן רגילות ומשותפות למרבית האנשים. אם התנהגות כלשהיא או שימוש בחומר נחווים כמזיקים, חשוב לשאול את השאלות הנכונות,  להכיר בצורך בקבלת עזרה כדי לטפל בהתמכרות בצורה מקצועית ונכונה דווקא בגלל הפוטנציאל הגדול של מעבר משימוש מזדמן לדפוס שימוש  הרסני.

אצלנו במרכז גמילה שבטיא אנחנו יודעים לטפל בהתמכרות לחומרים, בהתמכרות התנהגותית וגם בשילוב בין שניהם. צרו עמנו קשר בכדי להבין וללמוד יותר על תכנית הטיפול שלנו ואיך אנחנו יכולים לעזור לכם או ליקירכם.