לעשות את העבודה או, יגעת ומצאת – תאמין
כולנו רוצים לחיות טוב יותר, כולנו רוצים להיות שמחים ולא לסבול. אבל מה זה אומר חיים טובים יותר? מה זה אומר חיים שמחים?
בשימוש בקנאביס, קיבלתי את התוצאה שציפיתי לה כאן ועכשיו. שואף שאיפה ואני שם, ככה בקלות, לא מסובך. כל מה שצריך לעשות זה לשאוף את עשן הקנאביס לריאות ומיד אני שם. אך באותה מהירות וקלות שהגעתי לשם גם נזרקתי חזרה למטה – זה לא באמת החזיק. מרדף בלתי פוסק אחר תחושת שביעות רצון שנעלמת מיד ומשאירה אחריה חלל חשוך יותר ויותר.
הדפוס הזה – הרצון לקבל מענה וסיפוק מידי כאן ועכשיו, לא נעלם כשהפסקתי להשתמש בקנאביס. הקנאביס איננו אבל הדפוס נשאר חקוק עמוק בתוך האישיות.
ואותו דפוס המשיך ללוות אותי גם כשהפסקתי לעשן קנאביס, ציפיתי לתגובה מיידית. הפסקתי לעשן וציפיתי לחיים שמחים ומאושרים כאן ועכשיו. הרי עשיתי את מה שנראה במשך זמן רב כל כך כבלתי אפשרי. הצלחתי לעצור את השימוש שלי. אז למה אני לא מרגיש מאושר? למה אני לא שמח?
לקח לי זמן להבין שהבעיה שלי היא לא באמת הקנאביס. לקח לי זמן להבין שהבעיה שלי, המחסום שמונע ממני את הגדילה לעבר חיים טובים ושמחים יותר, אלו דפוסי האישיות שלי.
אמנם כבר לא עישנתי קנאביס אבל המשכתי לחשוב, להרגיש ולפעול באותו דפוס שגוי. אותו דפוס שרוצה את הכול כאן עכשיו.
היום אני יודע שתחושת סיפוק אמיתית באה מתוך יגיעה ומאמץ. כשאני משיג את מטרותיי מתוך מאמץ ויגיעה תחושת הסיפוק נשארת. כשאני ממשיך להתאמץ ומתמיד בדרך, תחושת הסיפוק הולכת ומתגברת.
היום אני יודע שמתוך יגיעה ומאמץ צומחת משמעות והמשמעות היא זו שגורמת לסיפוק ושמחה.
משמעות זה לא כפתור שלוחצים עליו. משמעות צריך לחפש ולמצוא וככל שמתמידים בדרך, המשמעות האמיתית שלך הולכת ולובשת צורה, הולכת ומעמיקה ותחושת הסיפוק והשמחה ביחד איתה.
להישאר נקי זה לא מספיק, זו רק ההתחלה. להיצמד לדפוסים ישנים בניקיון זה לא החלמה.
יש צורך בפעולות, במאמץ, בעבודה.
יגעת ומצאת – תאמין!
ליאור
