דוד – מסר יום שחור בשימוש

דוד – מסר יום שחור בשימוש

קוראים לי דוד ואני מכור, רק להיום יש לי עוד יום אחד נקי.

אנחנו כאן ביחד במכון גמילה שבטיא והיום אני רוצה לספר לכם על מה שנקרא "יום שחור בשימוש" שפל המדרגה שלי שלאחריה הגעתי לפה כדי להתחיל ולתקן את החיים שלי כי כבר לא הייתה לי יותר ברירה.

את הסמים הכרתי בגיל 13, הם היו משהו שסוף סוף גרם לי להרגיש טוב עם עצמי ולהצליח לברוח מהרגשות שלי, ככה שממש לא שמתי לב איך אני מתחיל לאט לאט להתדרדר עם השנים שחלפו.

כדי להגיע ליום השחור שלי בשימוש, אני צריך לספר לכם קודם על התנהלות של שבוע של שימוש אגרסיבי שבסופו הגעתי לתחתית נוראית מכל. תחתית שלא דמיינתי בחלומות הכי שחורים שלי שאני אגיע לשם.

אז הכול התחיל ביום שבת. בלילה הייתי עם ידידה בדירה ששכרתי באותו הזמן והשתמשנו באלכוהול וקוק במשך כל הלילה. בבוקר למחרת חבר הציע לי לבוא אתו למסיבת טראנס איפשהו בכנרת ואני כמובן נעניתי להצעה.
התארגנתי על סמים ואלכוהול ויצאנו לדרך. הגענו למסיבה, היו שם מאות אנשים כולם רוקדים ונראים מאושרים, הייתה אווירה טובה ובאיזשהו שלב אני זוכר שחבר של חבר שלי הציע לי פטריות הזיה. זו פעם ראשונה שלקחתי את זה. הכל היה טוב ורגוע, רקדנו לצלילי הטראנס ונהנינו מאוד.
באיזשהו שלב אני זוכר שנגמר לי הקוקאין ורציתי להתארגן על עוד אבל לא מצאתי שום כיוון.
אחד האנשים ששאלתי אמר לי שיש לו משהו חזק והוא הציע לי לנסות ואני כמובן בלי לחשוב הלכתי על זה.
נכנסתי לאוטו שלו והוא הוציא שקית עם אבקה בצבע וורוד- "טו סי בי" הוא אמר שקוראים לזה והוא אמר שלא ניתן להשיג כזה חומר באיכות כזו בארץ.
פתחנו ארבע שורות על הטלפון והתחלנו להסניף. הייתי כל כך מסטול שאני לא זוכר מה עשיתי אחרי זה.
פתאום אני מתעורר באוטו של החבר והכל כבר חשוך מסביב. אני יוצא מהרכב ולא מזהה איפה אני נמצא, הכל נראה מאיים ומפחיד, ראיתי גולגולות בכל מקום ואינסוף הזיות וסרטים מפחידים ממש. זו הייתה חוויה מפחידה מאוד ונוראית.
הגעתי לרחבה והייתה שם מוסיקה שהלחיצה אותי עוד יותר, חיפשתי את החבר שלי והתחננתי לפניו שנעוף משם כי לא היה לי טוב, הרגשתי רע מאוד ורק רציתי להסתלק משם.
בקיצור חזרנו לצפת וישר התארגנו על קוק כדי לנסות להוריד את הסטלה שהייתי בה ולא נרדמתי כל הלילה. למחרת התארגנתי שוב על מלא וויד וקוק והשתמשתי כל היום וכל הלילה בסחרור מטורף.
ביום שני כבר הרגשתי שאני ממש משתגע, התקשרתי לאבא שלי ב-4 בבוקר והסברתי לו את המצב, הוא ישר קם ונסע אליי הביתה ולקח אותי לבית חולים ששם הביאו לי כדור ונרדמתי להרבה מאוד זמן וקמתי כשהכל כבר היה חשוך בחוץ.
אני זוכר שההורים שלי ישבו מבוהלים בסלון, לא הבינו מה עובר עליי ואני הרגעתי אותם ואמרתי להם שהכל בסדר ושהם יכולים ללכת, אחרי שהם הלכו אני ישר הלכתי להתארגן על עוד סמים. השתמשתי כל הלילה וכל היום שלמחרת וכל הלילה שלמחרת.
יום חמישי הגיע ואני אחרי יומיים בלי שינה, הלכתי והתארגנתי על עוד סמים, ההורים שלי נורא דאגו לי והגיעו לבקר אותי. לא הייתי מאוזן בכלל, אמא הגיעה אליי הביתה עם קניות ואני בתגובה צרחתי עליה, אני לא זוכר בדיוק על מה אבל הייתי ממש עצבני והתחלתי לשבור דברים בבית ואמא שלי נלחצה ודאגה לי מאוד. הייתי משומש באופן קיצוני שהיום אני מסתכל על השבוע הזה ומבין שהייתי ממש בתסמינים של פסיכוזה.
הגיע הערב ויצאתי לריצה, בדרך פגשתי חבר טוב שלי והוא היה עם קסדה של אופנוע והבאתי לו אגרוף לתוך הקסדה. הוא לא הבין מה נסגר איתי והרגיש שמשהו לא בסדר איתי אז הוא התקשר לאח שלי הגדול. אחי הגדול ואשתו הגיעו אליי הביתה ולקחו אותי איתם לבית שלהם.
בדרך כבר הייתי ממש בפסיכוזה מוחלטת, נגעתי לו בהגה באמצע הנסיעה וכמעט עשינו תאונה בגלל זה, הגענו לבית שלו והתחלתי לשתות.
לא יכולתי להישאר בבית שלו והתחננתי שנצא בחזרה לצפת, הייתי בטוח שחברים שלי עושים ישיבה ומחכים לי. הכל היה בראש שלי, כולם דאגו לי והיו בבית שלהם. היה לי מלא דמיונות וסרטים בראש שאני לא רוצה לפרט ולספר עליהם.
יצאתי מהבית של אחי, נכנסתי לאוטו  שלו והתחלתי לצפור לו. אח שלי הגיע אחרי שתי דקות, דיבר עם אבא שלי והסביר לו את המצב ואבא שלי כבר חיכה לי בבית חולים וציפה לגרוע מכל (שאני אתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי).
אח שלי לקח אותי למקום נחמד ושקט בטבע וחשב שאני ארגע שם ויעבור לי, אבל קרה בדיוק ההפך. בדרך התחלתי להתעצבן ממש, שפכתי עליו את הבירה שהייתה לי ביד, לא זוכר למה..
הגענו למקום ושם התחלתי לשמוע קולות וחשבתי שכולם מכירים אותי וידעו שאני הולך להגיע וזה הלחיץ אותי  נורא. ישר רצתי לרכב לאחי והתחלתי לצעוק עליו ומהר מאוד כבר איבדתי את השפיות ותקפתי גם אותו. הוא הודיע לאבא שלי ואבא שלי אמר לקחת אותי בדחיפות לבית חולים, לשם הגענו אחרי חצי שעה וישר הלכנו לפסיכיאטר, שם נתנו לי זריקה שהרדימה אותי במקום ומשם לקחו אותי לבית חולים פסיכיאטרי. זה היה היום או השבוע הכי שחור בשימוש שלי.

תודה שהקשבתם

post-thumbnail
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
post-thumbnail
מסר סיפור החיים של מיכאל

מסר סיפור חיים במרכז גמילה שבטיא, זהו מסר שמעביר המטופל...

קראו עוד >
post-thumbnail
מסר סיפור חיים של אראל

קוראים לי אראל ואני מכור. רק להיום אני נקי 162...

קראו עוד >
post-thumbnail
מסר הסיום של דניאל במרכז גמילה שבטיא

מסר הסיום של דניאל כפי שהעביר אותו במרכז גמילה שבטיא...

קראו עוד >
post-thumbnail
יום שחור בשימוש ענת

מסר "יום שחור בשימוש" זהו מסר שמעבירים המטופלים במרכז גמילה...

קראו עוד >
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support